לאחר מלחמת העצמאות ב-1948, ירושלים לא הייתה עיר מאוחדת. היא נחצתה לשניים על ידי גבול עוין שנקרא "הקו העירוני". קו זה, שאורכו היה כשבעה קילומטרים, הפריד בין מערב העיר, שהיה תחת שלטון ישראל, לבין מזרח העיר, כולל העיר העתיקה, שהיה תחת שלטון ירדן. הגבול לא היה קו ישר ואלגנטי על מפה. הוא היה מציאות כאוטית של גדרות תיל, שדות מוקשים, חומות בטון ועמדות צלפים משני הצדדים, שלעיתים הפרידו בין בתים באותו הרחוב.

בתוך השטח הירדני, כמו אי בים עוין, שכנה מובלעת ישראלית ריבונית: הר הצופים. על ההר שכנו האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, שנותקו ממערב העיר. על פי הסכמי שביתת הנשק, האזור היה אמור להיות מפורז, ולישראל הותר להחזיק בו כוח משטרה קטן. הגישה להר התאפשרה רק באמצעות שיירות דו-שבועיות שעברו בתיאום ובפיקוח האו"ם דרך שטח ירדני. כל שיירה כזו הייתה מבצע צבאי למעשה, והמתח סביבה היה תמיד גבוה.

כדי להבין את האסטרטגיה הצבאית בירושלים, צריך להסתכל על המפה. הדרך הקצרה והישירה ביותר מירושלים המערבית אל הר הצופים עברה דרך שכונת שייח' ג'ראח הירדנית. בדיוק מעל ציר התנועה הזה, הירדנים בנו מערך הגנה אימתני. שני המתחמים המרכזיים במערך זה היו גבעת התחמושת ובית הספר לשוטרים הסמוך.

גבעת התחמושת לא הייתה סתם גבעה. היא הייתה מוצב מבוצר לעילא, חלק ממערך ההגנה של הלגיון הערבי על מזרח ירושלים. הירדנים חפרו בה רשת צפופה של תעלות קשר עמוקות, עמדות ירי ובונקרים מבוטנים. המוצב שלט באש על כל האזור, ובמיוחד על הדרך להר הצופים. כל ניסיון ישראלי לפרוץ להר היה חייב לעבור דרך האש הקטלנית של המוצב הזה. עבור צה"ל, כיבוש גבעת התחמושת ובית הספר לשוטרים לא היה מטרה בפני עצמה, אלא צורך חיוני. זו הייתה הדרך היחידה להבטיח את שלום החיילים והאזרחים בהר הצופים ולמנוע מהצבא הירדני לבתר את ירושלים לשניים במקרה של מלחמה.

בפיקוד המרכז של צה"ל היו קיימות תוכניות מגירה למקרה של התלקחות בגזרת ירושלים. המטרה העליונה תמיד הייתה אחת: פריצת הדרך להר הצופים ושמירה על רציפות טריטוריאלית בין המובלעת למערב העיר. ישראל קיוותה שהגזרה הירושלמית תישאר שקטה, אך היא לא יכלה להרשות לעצמה להפקיר את הר הצופים לגורלו.

הפריסה של הלגיון הירדני הייתה ידועה היטב למודיעין הישראלי. הם החזיקו קו הגנה רציף לאורך כל הקו העירוני, עם דגש מיוחד על האזור הצפוני, שם שכנו גבעת התחמושת ובית הספר לשוטרים. הכוחות הירדניים במזרח ירושלים היו מצוידים היטב וממוקמים בעמדות שולטות. היה ברור לכל כי כל ניסיון לשנות את המצב הקיים יגרור קרב קשה ועקוב מדם.

כעת, בואו נבחן את הידע שלכם על המצב הגיאופוליטי בירושלים לפני המלחמה.

הבנת הרקע הגיאופוליטי והאסטרטגי של ירושלים החצויה היא המפתח להבנת הקרבות הקשים שהתחוללו בה עם פרוץ מלחמת ששת הימים, ובראשם הקרב על גבעת התחמושת.